הקשר בין חיבור, סיפור ותשוקה

יש הרבה דרכים לבנות רעיון. אין דרך אחת טובה לעורר סקרנות או לשבות את הקהל שלך. המשימה הראשונה היא למצוא דרך לגרום למאזינים שלכם להתחבר אליכם, להוריד חסמים כמו ציניות, ספקנות, סלידה, שעמום או חוסר הבנה ולבנות איתם קשר אנושי המבוסס על אמון כדי שהם יסכימו לכמה דקות לאפשר לכם גישה מלאה למוח שלהם. החיבור הזה הוא הכרחי על מנת לשתול רעיון בקהל המאזינים שלכם ולהשפיע על האופן בו הם חושבים על דבר מסוים. אם תדברו על מה שמלהיב ומעסיק אתכם תצליחו להדליק תשוקה גם בקהל שלכם וככל שזה אישי יותר זה מחבר יותר. כשאני כותבת אישי, אני מתכוונת לדוגמאות ספציפיות, על מקרים ספציפיים דרך סיפורים וחוויות שכל אחד מכם חווה במהלך חייו. יש אינספור דרכים להשיג את החיבור הראשוני ההכרחי הזה עם הקהל שלכם. אחד מהם הוא סיפור.

לפני שנתיים, כמה ימים לפני שעליתי עם ההצגה 'רצח בהסכמה' הצגה חדשה שעלתה בפסטיבל עכו, בימאי שאני מעריכה ואוהבת לעבוד אתו, הציע לי שאולי לשם שינוי אעלה אם הידיעה שאני שחקנית מצוינת. במהלך החזרות להצגה עבדתי הרבה על התפקיד, הוא בער לי בעצמות, ידעתי מה אני עושה, הכרתי את הדמות היטב והייתי מחוברת אליה ואל ההצגה עצמה. והוא אומר לי "אני שחקנית מצוינת", ככה תגידי לעצמך רגע לפני שאת מתחילה לשחק. החלטתי שאני הולכת על זה ובאחת החזרות שעשינו מול אנשי צוות והמלווים האומנותיים, בזמן שאני שוכבת על הרצפה כחלק מהתפקיד, אני חוזרת על המשפט הזה שוב ושוב בשקט. אני בטוחה בעצמי. הקהל נכנס לאולם ואני מזכירה לעצמי שעשיתי את זה מספיק פעמים כבר ואני יודעת מה אני עושה, אבל מידי פעם בפעם בזמן שהקהל נכנס, מתחילות להתגנב להן כל מיני מחשבות מורידות כאלה שהכרתי מהעבר שלי. אבל אני ממשיכה לנשום עמוק, מכירה בדפוסים שלי וממשיכה באותה המנטרה. זה עזר לי לנטרל לפחות חצי מהפחדים שלי והייתי מאוד מכוונת מטרה ומרוכזת לאורך כל ההצגה. זאת הצגה שהייתה ועדיין חשובה לי. הנושא שלה מדבר על אלימות נגד נשים ויכולתי להתחבר אליו בכל מיני דרכים. התפקיד שלי במהות שלו הוא לתאר את עצימת העיניים ואת הנרמול של האלימות בחברה ובחרתי בכל רגע בתהליך למצוא נקודות חיבור אישיות, להיות מוזנת מנתוני החברה ומסיפורים שאנחנו שומעים בחדשות שלב. אבל הרגלים לפעמים חזקים מאתנו ובתום החזרה הרגשתי איך נגיד? לא משהו... וניגשתי אל מספר יוצרים שאני סומכת על דעתם ושאלתי "איך היה?" אחת מהן אחת המחזאיות המצליחות אמרה לי שהיה מדהים אבל זה לא סיפק אותי. תחושות של חוסר ביטחון וסקפטיות איימו לאכול אותי, אז שאלתי אותה שוב וביקשתי ממנה שתגיד לי את האמת. ואז קרה משהו שלא ציפיתי לו- היא התחילה לדמוע ואמרה משהו ששינה את התפיסה שלי לתמיד- היא אמרה: "כואב לי לראות איך את לא מצליחה להבין כמה את טובה". במשפט אחד שלה הבנתי כמה הפער בין איך שרואים אותי לאופן שבו אני תופסת את עצמי עצום. חזרתי להתמקד בפעולות וברצון של הדמות שלי והמשכתי בכל זמן פנוי שהיה לי למצוא נקודות חיבור אל הדמות שלי. אפשרתי לעצמי להיות חשופה ופגיעה. זכיתי בפרס השחקנית הטובה ביותר באותו הפסטיבל וההצגה זכתה לציון לשבח. בעצם סחפתי כי נסחפתי. מצאתי נקודות חיבור והתמקדתי בתשוקה שלי לשחק ולהשפיע.

חלקכם עשויים לשאול את עצמכם, הכל טוב ויפה כשיש נושא שמלהיב אותי, אז קל למצוא נקודות חיבור ותשוקה, אבל מה קורה כשאני מקבל עכשיו מצגת מוכנה על נושא שלא כל כך בא לי לדבר עליו? מה אני עושה עכשיו? איך אני מוצא את עצמי בתוכו?

והתשובה שלי היא כזאת: חוויית החיים האישית שלכם, נקודת המבט הייחודית רק לכם ותכונות האופי שלכם. תמיד יש דרך להתחבר לרעיון.

אני מציעה שהדרך לעשות את זה הוא להתחבר למשהו שמעורר אותך.

תביאו את עצמכם להרצאה או המפגש שיש לכם. ככל שזה אישי יותר זה מחבר יותר.

תתחברו לסיפור שמחובר לנושא ומכניס אתכם פנימה. גם בהצגה של פרויקטים בהם אתם מעבירים תכנים מקצועיים אתם יכולים להשתמש בסיפור. זה לא חייב להיות סיפור אישי. זה יכול להיות סיפור על אדם שהכרתם דרך נקודת המבט שלך שמתקשר בדרך ישירה או עקיפה לנושא, או ספר שקראת ושינה לך תפיסה עם או מקרה מצחיק שקרה במשרד באחד הימים וגרם לך להבין משהו. אם אתם צריכים להציג כמה נקודות על הפרויקט האחרון שלכם, דברו על רגע מכונן עבורכם בתהליך, על תובנה ששינתה לכם את אופן החשיבה לגבי דבר מסוים וכן הלאה. אנחנו תמיד מושפעים מאירועים, משנים דרכי מחשבה, מבינים משהו חדש. אלו הדבר שאנחנו רוצים להתחבר אליהם.

הרבה מההרצאות הטובות ביותר מבוססות על סיפור ועל הלקח שניתן ללמוד ממנו. זה עניין של יצירתיות. תהיו יצירתיים ואמיצים.

עכשיו תראו, אם אתם אנשים יותר מצחיקים תספרו סיפור מצחיק שקרה לכם או מחשבה מצחיקה שעלתה לכם בזמן שעבדתם על הפרויקט, אם אתם אנשים שנוטים יותר להיות רגישים אולי תספרו סיפור מהעבר שלכם שמתקשר בדרך ישירה או עקיפה לנושא או תובנה מסוימת תוך כדי העבודה על הפרויקט ואם אתם גם וגם וגם- תשלבו. חשוב מאוד שתהיו אותנטיים לעצמכם ושהסיפורים יהיו מבוססים ואמיתיים. העולם מזמן עבר לאותנטיות. אפשר לראות את זה הכי טוב ברשתות החברתיות. אנשים רוצים לראות אותך. לא הולוגרמה ולא פאטה מורגנה, לא סיפורים מפוברקים ולא תבניות משעממות.

אחד התרגילים שיכולים לעזור הוא לשאול מספר אנשים קרובים שאתם סומכים עליהם מה החוזקות שלכם או מה הדברים המרתקים בכם. ברגע שתאספו נתונים מארבעה חמישה אנשים קרובים אתם אולי תגלו דברים חדשים על עצמכם ועל היכולות שלכם ועל הפער בין התפיסה העצמית שלכם לאופן בו אחרים רואים אתכם.